פסק-דין בתיק ת"א 4307-05

1.         עסקינן בתביעה כספית בסך של למעלה מ-2 מיליון ש"ח, בה נטען כי לתובעת נגרמו נזקים, עקב תכנון לקוי של קו ניקוז על ידי הנתבעת בשטחה של התובעת, שגרם להצפות מי גשמים בשטחה של התובעת.

הצדדים

2.         התובעת (להלן: "התובעת" ו/או "קונטרם"), מנהלת ומפעילה מסוף מטענים בשטח נרחב באזור התעשייה הצפוני באשדוד (להלן: "שטח התובעת").

3.         הנתבעת 1, היא עיריית אשדוד (להלן: "הנתבעת" ו/או "העירייה"), אשר יזמה את ביצוע קו הניקוז. הנתבעת שלחה הודעת צד ג' לצדדים השלישיים.

4.         הנתבעת 2 וצד ג' 1, הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ (להלן: " הכשרת היישוב" או "חברת הביטוח"), היא חברת הביטוח אשר בזמנים הרלוונטיים לתובענה, ביטחה את הנתבעת בביטוח אחריות כלפי צד שלישי ובביטוח חבות מקצועית.

5.         צד ג' 2, יורם גדיש חברה להנדסה בע"מ (להלן: "גדיש"), היא החברה שתכננה את קו הניקוז נשוא התובענה.

6.         צד ג' 3, יהודה שטאנג ובניו בע"מ (להלן: "שטאנג"), היא החברה שביצעה את קו הניקוז נשוא התובענה.

רקע עובדתי

7.         בשנת 1993 ביצעה העירייה השלמה לקו ניקוז קיים, שהיה מיועד לנקז חלק מאזור התעשייה הצפוני של העיר. חלק מקו הניקוז החדש באורך של כ-350 מ' (להלן: "קו הניקוז החדש" או "קו הניקוז") עבר בשטחה של התובעת, בהסכמתה.

8.         לאורך קו הניקוז התקינה הנתבעת 8 תאי ניקוז (להלן: "תאי ניקוז" או "תאי ביקורת" או "התאים"). שני תאים שנמצאו בשטחה של התובעת (תא מס' 17 ותא מס' 19) לא היו אטומים אלא מרושתים ברשת, וזאת לבקשת התובעת לנקז את מי הגשמים שיורדים בשטחה לאותם תאים, ומהם, בקו הניקוז אל מחוץ לשטח התובעת.

9.         התובעת טוענת לשני אירועים בחודשים ינואר ונובמבר בשנת 2003 בהם הוצף חלק משטח התובעת בעקבות גשמים עזים שירדו ומים שפרצו מתאי הניקוז שבקו הניקוז, וזאת בשל אי תקינותו, והכל כפי שיפורט להלן.

טענות הצדדים

טענות התובעת

10.        מאז שהותקן קו הניקוז בשנת 1993, סבלה התובעת מדי חורף מאירועי הצפות. שני אירועי הצפה היו יוצאי דופן מבחינת חומרתם והנזקים שנגרמו. האירוע הראשון היה ביום 21.1.03 והאירוע השני והחמור יותר התרחש בלילה שבין 9.11.03  ל-10.11.03 (כלומר, ב-10.11.03 בשעות לפנות הבוקר המוקדמות).

11.        באירועים הנ"ל לא יכול היה קו הניקוז להכיל את כמות מי הגשמים החריגה שירדה באזור, וזאת עקב תכנון לקוי של קו הניקוז. עקב כך, התפרצו מי הגשמים מתאי הניקוז, בעיקר מתא 19, והציפו את שטחה של התובעת.

12.        במסגרת חקירתו הנגדית של מר אריה קרמן, מנכ"ל התובעת (להלן: "קרמן") ושוב בסיכומי התובעת, נטען כי הבעיה לא הייתה בקו הניקוז, אלא נוצרה בעקבות עבודות שביצעה  העירייה בשנת 2000 ברחובות סמוכים לשטח התובעת, עת הגביהה את הכבישים ויצרה זרימה מוגברת של מים לשטחה של התובעת מבלי לבצע עבודות נדרשות לפתרון בעיית הניקוז שנוצרה.

13.        לעניין הנזק טענה התובעת כי מגיעים לה הסכומים הבאים:

א.         1,829,997 ש"ח -עלות עבודות נרחבות שנאלצה התובעת לבצע בשטחה בהתאם להנחיותיו של אינג' יוסף שוסט (להלן: " שוסט"), כדי למנוע את הישנות ההצפות.

ב.         80,000 ש"ח - העלויות שהיו כרוכות בטיפול בהצפות.